אבץ, ארסן, אשלגן, בדיל, בור, ברזל, גפרית, ואנאדיום, זרחן, יוד, כלור, כרום, ליתיום, מגנזיום, מוליבדן, מנגן, נחושת, ניקל, נתרן, סידן, סלניום, פלואור, צורן
מינרלים הם חומרים אנאורגנים הנחוצים לבניית הגוף ולתפקוד תקין.
המינרלים מצויים באדמת כדור הארץ ובמים ומשם הם מגיעים אל הצמחים ובעלי החיים שניזונים מהם.
המינרלים המצויים בגופנו הם לרוב בצורת מלחים אנאורגנים, יונים או משמשים כמרכיב במולקולות גדולות
יותר כמו חלבונים.
כמויות המינרלים הרצויים לצריכה, אופן הספיגה בגוף וכמות המינרל במקורות המזון השונים משתנה ממינרל למינרל.
בהמשך הדף מידע ספציפי עבור כל מינרל ומינרל.
אבץ הוא מינרל חיוני המצוי במרבית תאי הגוף באדם. אבץ מצוי במרכיבים של יותר מ300 אנזימים שונים, אנזימים אלו מעורבים בתהליכים ביוכימים שונים בגוף האדם. מרבית האבץ בגוף האדם נמצא בשרירי השלד (כ60%) ובעצם (כ30%), כמות האבץ הכללית בגוף האדם שווה בערך ל2גרם האבץ אחראי לתפקוד תקין של המערכת החיסונית, הוא נחוץ להחלמת פצעים ועוזר לקיים את חוש הריח והטעם. בנוסף האבץ נחוץ ליצירת הקוד הגנטי בגופנו (DNA). האבץ נחוץ לתהליך הגדילה וההתפתחות בזמן ההריון, הילדות והבגרות.
אשלגן הוא מינרל החיוני לגדילה ותחזוקה של הגוף. אשלגן נחוץ על מנת לשמור על מאזן תקין של המים בין הנוזל שבתאי הגוף לבין נוזלי הגוף. לאשלגן תפקיד חשוב בתגובה עצבית ובהתכווצות תאי השריר. אנזימים תוך תאים צריכים אשלגן לתפקוד תקין. אשלגן נמצא במקורות מזון כגון: בננה, אשכוליות, תפוזים, עגבניות, מלונים ועוד.
ברזל הוא מינרל המצוי בצמחים, בעלי חיים ומים. לברזל תפקיד חשוב ועיקרי בנשיאת החמצן מן הריאות ליתר תאי הגוף. כמו כן הברזל נמצא באנזימים המשפיעים על ייצור מוליכים עצביים. מזונות עשירים בברזל הם: בשר בקר, עוף, דגים, קטניות, ירקות עליים ועוד. חסר בברזל עלול לגרום לאנמיה ואילו ברזל ברמות גבוהות מידי הוא רעיל ועשוי להזיק לבריאות.
תפקיד הגופרית בתזונת האדם, עדיין לא נחקר בצורה מספקת. אין המלצות מוגדרות לגבי הכמות הממומלצת לצריכה. גופרית הוא בין המינרלים השכיחים ביותר בגוף האדם. גופרית קיימת בחומצות האמינו: מתיונין, ציסטאין,ציסטין,הומוציסטאין,הומוציסטין וטאורין. גופרית מצויה במזונות המכילים חלבונים כדוגמת: קטניות, אגוזים, בשר, ביצים, דגים ומוצרי חלב. לגופרית תפקיד חשוב בקביעת המבנה התלת מימדי של החלבונים וביצוב החלבון באמצעות גשרי גופרית, בנוסף לגופרית תפקיד חשוב בנטרול רעלים ובסילוקם מן הגוף. הגופרית חיונית לתהליכים המפיקים אנרגיה וכמו כן הגופרית משתתפת בשמירת מאזן האלקטרוליטים ומאזן החומציות בגוף.
לזרחן תפקיד חשוב בתהליכי הפקת האנרגיה בגוף, הזרחן מרכיב את מולקולת הATP, כמו כן משתתף הזרחן ביחד עם הסידן בבניית רקמת העצם. הזרחן מעורב בתהליכי העברת אותות בין התאים והוא אחד מהגורמים שמשפעלים אנזימים. זרחן מצוי כמעט בכל מקורות המזון ובמיוחד במקורות מזון מעובדים כגון: בשר קפוא ושימורים.
לכלור תפקיד חשוב בשמירת מאזן האלקטרוליטים, מאזן הנוזלים ומאזן החומציות בגוף. מלחי הכלור נמצאים במרבית נוזלי גופו של האדם ומיץ הקיבה מכיל חומצה מלחית, שמרכיביה הם כלור ומימן. כלור מרכיב ביחד עם הנתרן את מלח הבישול ולכן הוא מצוי בכל המזונות במיוחד בשימורים. במצבי חסר יתכנו הקאות ושילשולים. במצבי עודף, ביחד עם הנתרן הוא עשוי לגרום ליתר לחץ דם.
למגנזיום תפקיד חשוב בבניית מסת העצם, מפעיל אנזימים המזרזים תהליכי הפקת אנרגיה, מעורב בתהליכי התכווצות השרירים והעברת גירויים עצביים. מגנזיום נמצא בעיקר במזונות כירקות עליים ירוקים, דגנים מלאים (בעיקר בקליפתם), קטניות, אגוזים, שקדים, בננה ושוקולד מריר. חוסר במגנזיום עשוי לגרום לעויתות שרירים והפרעות בקצב הלב.
גוף האדם מכיל כ15-20 מיליגרם של מנגן. מרבית המנגן נמצא בעצמות והיתר בכליות, כבד, לבלב, בלוטת יותרת המוח ובלוטת האדרנל. למגנן תפקיד חשוב בהפעלת אנזימים המשתתפים במטאבוליזם של הגלוקוז ובתהליכים בולמי חמצון. מקורות טובים למנגן במזון הם: קטניות, אגוזים, דגן מלא, וירקות עליים. במצבי חסר מנגן עשוי לגרום להתפתחות לא תקינה, עיוותים במערכת השלד ופגיעה במטבוליזם של פחמימות ושומנים. במצבי עודף מנגן עשוי להשפיע על מערכת העצבים המרכזית.
לנחושת תפקיד חשוב בהפעלה של אנזימים הקשורים לריאקציות עם חמצן. לנחושת תפקיד חשוב בניית העצם, קביעת פגמנט העור והשיער, ביצירת קולוגן, בבקרה על רמות הכולסטרול ולהפקת ATP. נחושת מצויה במקורות מזון כגון: אגוזים, זרעים ונבטים, קטניות, מוצרי קקאו, כבד, מאכלי ים ומוח. מצבי חסר בנחושת עלולים לגרום לאנמיה, פגמים במבנה העצם, פגיעה במערכת החיסון, אבדן פיגמנטציה, דלקות מפרקים ודלקת בכלי הדם. במצבי עודף נחושת עלולה לגרום להקאות והרס של תאים אדומים.
נתרן מסייע בשמירת מאזן המים, מאזן האלקטרוליטים ומאזן החומציות בגוף. לנתרן תפקיד חשוב בהולכת אותות עצביים, התכווצות שרירים, ושמירת קצב לב תקין. בנוסף משתתף הנתרן בקליטת הגלוקוז מן המעי. הנתרן מרכיב ביחד עם הכלור את מלח הבישול ולכן הוא מצוי כמעט בכל מקורות המזון ובמיוחד במזון מעובד (משומר). חסר של נתרן עשוי לגרום לחולשת שרירים ובלבול חושים. עודף בנתרן עשוי לגרום להתפתחות יתר לחץ דם והגברת הסיכון לאי ספיקת לב.
סידן הוא המינרל השכיח ביותר בגוף האדם. הסידן מצוי במקורות מזון שונים כגון: מוצרי חלב, סויה, שומשום, כרוב, ברוקולי ועוד. משתמשים בסידן בתרופות שונות כנוגד חומציות. סידן נחוץ לכיווץ השריר, התרחבות והיצרות של כלי הדם, ייצור הורמונים ואנזימים שונים ויצירת גרויים עצביים במערכת העצבים. גוף האדם חותר לשמירה על רמת סידן קבועה בדם, בשרירים ובנוזל הפנים תאי. מרבית הסידן נמצא בעצמות השלד ובשיניים.
המלצות התזונה משנת 2005 של משרד הבריאות האמריקני, ממליצות על כך שצריכת המינרלים תתבצע בעיקר באמצעות
מקורות מהמזון ואילו נטילת תוספי מינרלים צריכה להעשות במקרים של הנחיות הרופא למקרים מיוחדים.
חשוב להבין שנטילת תוספי מינרלים בצורה מוגזמת עלולה לסכן את הבריאות!!!